גאווה וחולצה כחולה
לדטרויט פיסטונס הסטוריה מפוארת הכוללת שלושה תארי אליפות – הקבוצה של אייזיה תומאס ב-1989 ו-1990, והקבוצה של אף-אחד (קבוצה ללא כוכבים, שהמנהיגים שלה היו צ'ונסי בילאפס, ראשיד וואלאס ובן וואלאס) ב-2004. השנה, בעקבות קיץ של כותרות (ג'וש סמית' וברנדון ג'נינגס), לראשונה מאז 2009, הפיסטונס מדוברת כעל קבוצת פלייאוף.
גם לעיר דטרויט עצמה יש הסטוריה מפוארת, וידועה כמרכז תעשיית הרכב בארה"ב, וכן כמקור של אגדות מוזיקה (סטיבי וונדר, אריתה פרנקלין, מייקל ג'קסון ומשפחתו), וזכתה לכינוי Motor City על שם תעשיית הרכב, ומכאן גם לכינוי Motown לתעשיית המוזיקה המקומית.
גם לעיר דטרויט עצמה יש הסטוריה מפוארת, וידועה כמרכז תעשיית הרכב בארה"ב, וכן כמקור של אגדות מוזיקה (סטיבי וונדר, אריתה פרנקלין, מייקל ג'קסון ומשפחתו), וזכתה לכינוי Motor City על שם תעשיית הרכב, ומכאן גם לכינוי Motown לתעשיית המוזיקה המקומית.
אבל דטרויט העיר דעכה בשנים האחרונות. העיר שהיתה ביתם של 1.8 מליון תושבים בשנת 1950, סופרת כיום 700,000 בלבד ועשרות אלפי בתים נטושים, עד שהעיר הודיעה על פשיטת רגל, ב-8 ביולי 2013, הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב, בשל חובות של 18.5 מליארד דולר.
ההתעוררות של הפיסטונס מקבלת משמעות חדשה ונתלים בה תקוות חדשות, של אוהדים, של עיר. המחווה שעשתה הקבוצה בבחירת המדים האלטרנטיביים החדשים, מרשימה ומוצלחת. היא מכבדת את העיר, ובדרך זו מכבדת את הקבוצה.
כחול עמוק
הידיעה הראשונה אודות המדים החדשים הגיע ב-13 באוגוסט, באמצעות חשבון הטוויטר של הפיסטונס, ואז, ב-15 באוגוסט, גרג מונרו הציג את מדי הקבוצה בוידאו באינסטגרם. מונרו והפיסטונס ילבשו את המדים לראשונה ב-3 בנובמבר, במשחק בית נגד בוסטון, וב-9 משחקים נוספים, כולם נופלים בימי ראשון.
'
המבקרים אוהבים את הכחול הכהה של המדים, קצת פחות את הנגיעה האדומה, אבל בעיקר הם אוהבים את המסר. כך ב-Bleacher Report:"עבור אחד שמעולם לא הרכיב מכונית ונמנע בכל מחיר מלפתוח את מכסה המנוע, באמת שאין לי מושג מהו פיסטון. בטח הייתי נשאר מבולבל גם אם היו מסבירים לי 10 פעמים (בליווי תמונות). הכתובת MOTOR CITY על החולצה נוחה למשתמש וקלה להערכה.”הבחירה ב-City לכיתוב על החולצה שמה את הפיסטונס בחברה טובה של ערים גאות: הגולדן סטייט ווריורס, המשחקים באוקלנד, קליפורניה, עם הכינוי The City, על שם שורשי הקבוצה בסן פרנסיסקו ולציון האופי האורבני (הקשה לעתים) בו היא מתארחת מאז 1971, והפורטלנד טריילבלייזרס, שלובשים מדים עם הכיתוב Rip City, כינוי שדבק בהם מעונתם הראשונה (גם כן 1971).הגופיה היא בסך הכל גופיה. אין טובות מהליגה ואדידס במכירות וזה מה שזה בסופו של יום. אבל הבחירה האמיצה והמחווה למורשת העיר מאפשרים לאנשים שעדיין חיים בה, ולאלה שעברו ממנה למקומות חדשים, לחוש גאווה ושייכות לעיר עם מורשת – עיר עם קבוצת כדורסל עם מורשת.
אם אנשים הולכים להסתכל עליך, בין אם בציפיה למשחק גדול של ג'נינגס או הפוטנציאל של סמית', לפחות תלבש משהו יפה. בטח ובטח כשבבתי המשפט ובכותרות החדשות מדברים על קריסה. איזו קריסה, אנחנו מתחדשים!
באדיבות
היתה בעיה בהעלאת הוידאו-אינסטגרם של מונרו מציג את מדי הקבוצה, אז להלן לינק בו ניתן לראות את הסרטון הקצרצר:
http://basketblog.co.il/motor-city
ומה דעתכם על המדים של דטרויט?
ועל הסיכויים שלהם בעונה הבאה?
מדים קלאסה – לא בוהק מידי אבל לא אפור מידי.
לעונה הם יתחרו על מקומות 6-8
הימור סביר: מקום 6-8, מקום בטוח בפלייאוף.
ג'וש סמית' בתפקיד המבוגר האחראי, ברנדון ג'נינגס יגניב את האוהדים, גרג מונרו ואנדרה דראמונד, ו-וויל ביינום יעלה מהספסל. הרבה משתנים שאם יתחברו להם יכולים לעשות דברים יפים ביחד.
ג'נינגס הוא לא הרכז המתאים לסגל הזה, אבל למזלם הם החתימו אותו על חוזה מספיק טוב כך שיוכלו להיפטר ממנו אם וכאשר ולנצל את הקו הקדמי הנהדר שהם בנו.
וג'וש סמית בתפקיד "המבוגר האחראי" ?
טוב זה קל מדי. אני פשוט אניח לזה ככה שכולם יפנימו…
ההערה על סמית' כ"מבוגר האחראי" היתה תגובה צינית שלי כשגיליתי שזו הולכת להיות העונה ה-10 שלו בליגה. לא להאמין…
ההסבר של ההוא מבליצ'ר על למה הוא מעדיף את מוטור סיטי על פיסטונס הוא הדבר המטומטם ביותר ששמעתי. הוא בטח מעדיף שניו יורק יהיו "עיר התפוחים הגדולים" ולא "ניקרבוקרס" כי הוא לא מבין במכנסיים והיה מעדיף שניו אורלינס לא יהיו "שקנאים" כדי שלא יחרבנו עליו מהאוויר. פשוט חמור.
בכל מקרה, בנוגע ל"פיסטונס". עקב מחוייבויות משפחתיות אני לא יכול להגיד כל מה שאני חושב עליהם, ובמילים המדוייקות. אני כן יכול להגיד שהם קבוצה מחורבנת כבר שנים, ואם לא היה את המקרה המוזר ב2004 דומארס כבר היה נרשם לטיסה למאדים מרוב בושה.
השנה הוא אסף תערובת של צעירים בינוניים שחושבים שיש להם עתיד של כוכבים, דראמונד ומונרו, יחד עם שני הד קייס'ס מטורפים ששכנעו את ג'ו המסכן שהסיבה היחידה שלא הצליחו להוביל קבוצה בשנה שעברה היא ש… לא יודע, בטח מצאו איזה טעם לפגם באטלנטה ומילווקי.
ג'נינגס הוא הפרוטוטייפ של האגואיסט הישן והגרוע, ממש כמו בשכונה לפני עשרים שנה. חרא של שחקן גם אם פעם נפלט לו משחק של 55.
ג'וש סמית הוא מין ג'יימס הארדן לעניים. כלומר אין לו הזקן ואיכות הכוכב, אבל יש לו את הגינונים, השכר ועוד משהו שגרם לג'ו המסכן לחשוב שהסיבה היחידה שלא הצליח להוביל קבוצה קודם היא… אני חוזר על עצמי.
בקיצור, בן דוד יקר, ברוכים הנשארים במרתפים.
האמת, וויל ביינום אחלה שחקן ומוריס צ'יקס, כבן אדם, חביב עלי ביותר עוד מאז שנחת בניו יורק ותליתי בו תקוות.שלא ייגמר ל"מוטור סיטי" כמו שזה נגמר ל"תפוחים הגדולים".
ח, ח, ו-ח נוסף !
האבחנות נכונות אבל הרצון להיות אופטימי חזק ממני.
ג'וש סמית' נמאס גם עליי, אבל ג'נינגס לא הספיק להימאס עלי (זה כנראה עניין של זמן ו-ותק). ג'ינינגס לא הוכח כאגואיסט, והוא כן מוסר (6.5 אסיסטים למשחק זה לא מבוטל).
אז יש שם חצי-הבטחה, לצד הקו הקדמי הלא מנוסה, לצד הזכרון המתוק של 2004 (דומארס היה גאון פעם!) והופ, יש לנו מקום בפלייאוף.
אבל יותר מהכל הפוסט מנסה להציג את החיבור בין עיר וקבוצה, והחובה שהפיסטונס אכן ממלאים בחידוש והתחדשות, מתן תקווה ונושא לשיחה, לעיר אומללה ברגעיה הקשים.
ואת זה, דנסקי מוכשר שכמוך, עשית להפליא…
תודה דובי!
ניפגש בטור הבא שלך 🙂
מיטשל וויגינס! היום או מחר, לפי מה שיגיד הדוק
אגב, זה מזכיר לי שרציתי לשאול:
יש איזו פגישה מידי פעם של כותבים באתר? או של קוראים באתר? או של צופים במשחקים ואוהדי קבוצות ומופרעים אחרים?
אולי קבלת פנים לדוקטור כשהוא נוחת בנתב"ג לביקור?
ואולי זה רעיון שעלה ונוסה ונכשל…
ניפגשנו כמה וכמה פעמים להופס ופיצה – צוות וגולשים, ונעשה זאת שוב בחול המועד פסח או באיזה יום ששי לפני או אחרי החג. הבעייה תמיד היתה מקום מתאים. המגרשים ליד הקניון בפ"ת היו עד עתה המקום הכי טוב.
הבאד בויס היו גדולים. היום השופטים לא נותנים לשחקנים לנשום וזה חבל. דחיפות, שריטות, קללות ומכות זה מרכיב חשוב. כצופה אני מתגעגע לזה.
גנינגס הוא מקרה ראש ומשלם מחיר על 200 אלף שקיבל כדי לשבת על הספסל ברומא בלי ללמוד כלום המקום ללכת לשנה באוניברסיטה ולקבל חינוך ויסודות.
ה 200 אלף האלה עולים לו כמה מיליונים לשנה.
בקשר לגנינגס, אני לא מאמין ששנת מכללה היתה עושה הבדל. כנראה שהוא קצת דפוק בראש ולא יעזור שום דבר.
דןנסקי, אתה קשקשן
דובי (בן דודי היקר) מחר אני קונה כובע גדול גדול ! לי דווקא יש תחושה שמשהו טוב מתפתח כאן. אכן לא נגיע לרביעיית המזרח השנה אבל פליאוף בוודאי ! סוף סוף רואים בקבוצה כשרון (ואני לא מדבר על וויל שמזכיר לי את פיני בלילי לפעמים, מי שלא מכיר עדיף כך…) וכל שנדרש הוא לטפח בקבוצה מנהיגות (מקווה שצ'ונסי קורא הופס בפגרה).
נ.ב – המדים החדשים מזעזעים !!! לא מבין מה רע ב pistons…
שאלה:
לאור כל קרקס התקשורתי על מעבר/אי מעבר וכל התררם שהיה בסקרמנטו ולאחר שנסתיימה בקול תרועה חלשה (החליפו בעלים ולא עיר/שם) מה הסיכוי שדטרויט תעבור עיר – לאור פשיטת הרגל של העיריה ולמיטב הבנתי הרבה מאוד תקציבים של הקבוצות ממומנים על ידי הערייה – יש מצב שהעיר סיאטל תתעורר שוב ותוזכר כמי שצריכה לקלוט את הקבוצה לשורותיה?
אשמח להסבר
התייחסות שלאלה שלך:
האולם של דטרויט בן 25 שנים. הוא אחד משלושה אולמות ישנים בליגה. רוב האולמות חדשים ממנו!
דובר על חזרה של דטרויט לתוך העיר, נדמה לי בנסיון להחיות את העיר וגם בגלל ההזדמנויות הכלכליות/נדל"ניות שנפתחו עם הקריסה הגדולה פוסט-2008.
מכל מה שאני מוצא בנושא, הבעלים החדשים (לבנוני שנולד בנצרת! קנה את הקבוצה ב-2011) אינו מתכוון להעביר אותם ממישיגן, השקיע בבניין הנוכחי, ופתוח לאפשרות להיכנס אל תוך העיר דטרויט.
לגבי השתתפות העיריות במימון פעילות קבוצה, אני לא מכיר את זה ולא בטוח שזה משמעותי בכל מקרה ומקרה. בכל אופן, כדי שקבוצה תעבור לעיר אחרת נדרש מקרה קיצוני ובתחילתו נכונות של בעלים למכור את הקבוצה, לא קריסה של עיר כמו במקרה של דטרויט.